שְׁחַר

שְׁחַרIV (cmp. שחרר, v. חרם), Pa. שַׁחֵר (to declare a thing or man free, ownerless property,) to confiscate, press into public service. Targ. O. Num. 16:15 שָׁחַרִית ed. Berl. (Mss. שְׁחָרִ׳, שַׁחֲרֵית, שָׁחָרִ׳, v. Berl. O. II, p. 42; Y. I שְׁחָרִית). Targ. 1 Sam. 12:3.Ber.56a הזית דמְשַׁחְרֵי לך פרסאיוכ׳ (Ms. M. דמשחדי, corr. acc.) thou shalt see in thy dream that the Parthians press thee into service Ib. דמשחדי לך רומאי Ms. M. (corr. acc.; ed. אתו רומאי ושבו לך).Part. pass. Pe. שָׁחִיר; f. שְׁחִירְתָּא sent abroad. Targ. Hos. 7:11 כיונה ש׳ דאיתנסבן בנהא ed. Lag. (ed. שְׁרִיתֲתָא, q. v.) as a dove sent abroad when her young were taken away (h. text פותה, v. Midr. Till. to Ps. 84).